מוּרְסָה (Abscess) הוא אוסף של מוגלה שהצטבר ברקמת הגוף. סימנים ותסמינים של מורסה כוללים אדמומיות, כאב, חום ונפיחות. הנפיחות עשויה להרגיש מלאה בנוזל בעת לחיצה. אזור האדמומיות מתפשט לרוב מעבר לאזור הנפיחות.
המורסה נגרמת בדרך כלל על‑ידי זיהום חיידקי. החיידק השכיח ביותר הוא Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין. אבחון מורסה בעור נעשה בדרך כלל על סמך המראה החיצוני ומאושר על‑ידי חיתוך. הדמיית אולטרסאונד עשויה להיות שימושית במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה. במורסות סביב פי הטבעת, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויה להיות חשובה כדי לאתר זיהום עמוק יותר.
הטיפול הסטנדרטי במורסות עור או רקמות רכות הוא חיתוך וניקוז, יחד עם אנטיביוטיקה. שאיבת המוגלה בעזרת מחט לרוב אינה מספיקה.
מורסות עור נפוצות והפכו ליותר שכיחות בשנים האחרונות. גורמי הסיכון כוללים שימוש בסמים תוך‑ורידיים, עם שיעור של כ‑65 % בקרב המשתמשים. בשנת 2005 בארצות הברית, 3.2 מיליון אנשים פנו למחלקת המיון עקב מורסה. באוסטרליה, כ‑13,000 אנשים אושפזו בשנת 2008 עם המצב.
○ יחס טיפול במורסות באמצעות תרופות ללא מרשם הוא קשה ברוב המקרים. אם מופיעים תסמינים כגון חום וצמרמורת כלליים, יש להתייעץ עם רופא בהקדם האפשרי.
An abscess is a collection of pus that has built up within the tissue of the body. Signs and symptoms of abscesses include redness, pain, warmth, and swelling. The swelling may feel fluid-filled when pressed. The area of redness often extends beyond the swelling. Carbuncles and boils are types of abscess that often involve hair follicles, with carbuncles being larger.
☆ AI Dermatology — Free Service בתוצאות 2022 של Stiftung Warentest מגרמניה, שביעות הרצון של הצרכנים מ-ModelDerm הייתה נמוכה רק במעט בהשוואה לייעוץ טלרפואי בתשלום.
ציסטה אפידרמלית מודלקת (inflamed epidermal cyst). הכתם השחור קשור לציסטה הבסיסית.
במקרה של נפיחות בלחיים, יש לשקול גם אפשרות של ציסטה אפידרמיסית.
צורה חמורה של מוּרְסָה (Abscess) יכולה להשאיר צלקת. אריתמה מינימלית סביב הנגע מצביעה על כך שהזיהום נמצא במצב של רזולוציה.
מוּרְסָה (Abscess) – חמישה ימים לאחר החתך והניקוז.
ההנקודה השחורה בחלק העליון של הרתיחה מרמזת על ציסטה אפידרמלית (epidermal cyst).
אנשים רבים פונים לחדרי המיון עקב דלקות עור הנגרמות על ידי חיידקים. Staphylococcus aureus הוא החיידק העיקרי האחראי לזיהומים אלו, והוא נעשה קשה יותר לטיפול עקב הופעתו של community-associated methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA). Acute bacterial skin and skin-structure infections are a common reason for seeking care at acute healthcare facilities, including emergency departments. Staphylococcus aureus is the most common organism associated with these infections, and the emergence of community-associated methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA) has represented a considerable challenge in their treatment.
ניתן לחלק את Staphylococcus aureus לשני סוגים על סמך תגובתם לאנטיביוטיקה: methicillin-sensitive Staphylococcus aureus (MSSA) ו‑methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA). במהלך העשורים האחרונים, עקב אבולוציה של חיידקים ושימוש יתר באנטיביוטיקה, העמידות של S. aureus לתרופות עלתה, מה שהוביל לעלייה עולמית בשיעורי ההדבקה ב‑MRSA. According to the sensitivity to antibiotic drugs, S. aureus can be divided into methicillin-sensitive Staphylococcus aureus (MSSA) and methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA). In recent decades, due to the evolution of bacteria and the abuse of antibiotics, the drug resistance of S. aureus has gradually increased, the infection rate of MRSA has increased worldwide.
To review the salient features of the management of severe skin and soft tissue infections (SSTIs), including toxic shock syndrome, myonecrosis/gas gangrene, and necrotizing fasciitis.
המורסה נגרמת בדרך כלל על‑ידי זיהום חיידקי. החיידק השכיח ביותר הוא Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין. אבחון מורסה בעור נעשה בדרך כלל על סמך המראה החיצוני ומאושר על‑ידי חיתוך. הדמיית אולטרסאונד עשויה להיות שימושית במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה. במורסות סביב פי הטבעת, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויה להיות חשובה כדי לאתר זיהום עמוק יותר.
הטיפול הסטנדרטי במורסות עור או רקמות רכות הוא חיתוך וניקוז, יחד עם אנטיביוטיקה. שאיבת המוגלה בעזרת מחט לרוב אינה מספיקה.
מורסות עור נפוצות והפכו ליותר שכיחות בשנים האחרונות. גורמי הסיכון כוללים שימוש בסמים תוך‑ורידיים, עם שיעור של כ‑65 % בקרב המשתמשים. בשנת 2005 בארצות הברית, 3.2 מיליון אנשים פנו למחלקת המיון עקב מורסה. באוסטרליה, כ‑13,000 אנשים אושפזו בשנת 2008 עם המצב.
○ יחס
טיפול במורסות באמצעות תרופות ללא מרשם הוא קשה ברוב המקרים. אם מופיעים תסמינים כגון חום וצמרמורת כלליים, יש להתייעץ עם רופא בהקדם האפשרי.