Keloid - קלואיד
☆ AI Dermatology — Free Service
בתוצאות 2022 של Stiftung Warentest מגרמניה, שביעות הרצון של הצרכנים מ-ModelDerm הייתה נמוכה רק במעט בהשוואה לייעוץ טלרפואי בתשלום.
בתוצאות 2022 של Stiftung Warentest מגרמניה, שביעות הרצון של הצרכנים מ-ModelDerm הייתה נמוכה רק במעט בהשוואה לייעוץ טלרפואי בתשלום.
קלואיד לאחר ניתוח בפרק כף היד שטופל בזריקת טריאמצינולון (Triamcinolone) תוך‑נגע. האזור המטופל הוא אריתמה השקועה בצד שמאל.
קלואידים ליניאריים. כאשר הם מתרחשים בחלק הקדמי העליון של העור, הם מופיעים לעתים קרובות בצורה ליניארית.
קלואיד אוריקולרי אחורי
קלואידים בכפות הרגליים עלולים לגרום לאי נוחות בהליכה. הזרקות סטרואידים אינטרליות מבוצעות בדרך כלל כמה פעמים.
בדרך כלל נצפים קלואידים על הזרועות העליונות.
ביטוי אופייני של קלווידים בחזה.
relevance score : -100.0%
Referencesקלואידים נוצרים עקב ריפוי חריג לאחר פגיעה בעור או דלקת. גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים להתפתחותם, כאשר שיעורם גבוה יותר אצל אנשים עם עור כהה ממוצא אפריקאי, אסייתי והספרדי. הקלואידים מתרחשים כאשר פיברובלסטים הופכים לפעילות יתר, מייצרים עודף קולגן וגורמי גדילה. זה מוביל להיווצרות של צמורות קולגן גדולות ולא תקינות, הידועות בשם קולגן קלואיד, יחד עם עלייה במספר הפיברובלסטים. מבחינה קלינית, הקלואידים מופיעים כגושים מוצקים וגומיים באזורים שנפגעו בעבר. שלא כמו צלקות רגילות, הקלואידים משתרעים מעבר לאזור הטראומה המקורי. המטופלים עשויים לחוות כאב, גירוד או תחושת צריבה. קיימים טיפולים שונים, כולל הזרקת סטרואידים, קריותרפיה, ניתוח, קרינה וטיפול בלייזר.
Keloids result from abnormal wound healing in response to skin trauma or inflammation. Keloid development rests on genetic and environmental factors. Higher incidences are seen in darker skinned individuals of African, Asian, and Hispanic descent. Overactive fibroblasts producing high amounts of collagen and growth factors are implicated in the pathogenesis of keloids. As a result, classic histologic findings demonstrate large, abnormal, hyalinized bundles of collagen referred to as keloidal collagen and numerous fibroblasts. Keloids present clinically as firm, rubbery nodules in an area of prior injury to the skin. In contrast to normal or hypertrophic scars, keloidal tissue extends beyond the initial site of trauma. Patients may complain of pain, itching, or burning. Multiple treatment modalities exist although none are uniformly successful. The most common treatments include intralesional or topical steroids, cryotherapy, surgical excision, radiotherapy, and laser therapy.
Keloids result from abnormal wound healing in response to skin trauma or inflammation. Keloid development rests on genetic and environmental factors. Higher incidences are seen in darker skinned individuals of African, Asian, and Hispanic descent. Overactive fibroblasts producing high amounts of collagen and growth factors are implicated in the pathogenesis of keloids. As a result, classic histologic findings demonstrate large, abnormal, hyalinized bundles of collagen referred to as keloidal collagen and numerous fibroblasts. Keloids present clinically as firm, rubbery nodules in an area of prior injury to the skin. In contrast to normal or hypertrophic scars, keloidal tissue extends beyond the initial site of trauma. Patients may complain of pain, itching, or burning. Multiple treatment modalities exist although none are uniformly successful. The most common treatments include intralesional or topical steroids, cryotherapy, surgical excision, radiotherapy, and laser therapy.
המחקר הנוכחי מצביע על כך שהשימוש בג'ל סיליקון או ביריעות יחד עם זריקות קורטיקוסטרואידים הוא הטיפול הראשוני המועדף לקלואידים. ניתן לשקול טיפולים נוספים כגון 5-fluorouracil תוך פצעי (5-FU), bleomycin או verapamil, אם כי יעילותם משתנה. טיפול בלייזר, בשילוב עם זריקות קורטיקוסטרואידים או סטרואידים מקומיים תחת חסימה, יכול לשפר את חדירת התרופות. עבור קלואידים סוררים, הסרה כירורגית ולאחריה טיפול קרינתי מיידי הוכיחה יעילות. לבסוף, שימוש ביריעות סיליקון וטיפול בלחץ הוכח כמפחית את הסבירות להישנות של הקלואיד.
Current literature supports silicone gel or sheeting with corticosteroid injections as first-line therapy for keloids. Adjuvant intralesional 5-fluorouracil (5-FU), bleomycin, or verapamil can be considered, although mixed results have been reported with each. Laser therapy can be used in combination with intralesional corticosteroids or topical steroids with occlusion to improve drug penetration. Excision of keloids with immediate post-excision radiation therapy is an effective option for recalcitrant lesions. Finally, silicone sheeting and pressure therapy have evidence for reducing keloid recurrence.
Current literature supports silicone gel or sheeting with corticosteroid injections as first-line therapy for keloids. Adjuvant intralesional 5-fluorouracil (5-FU), bleomycin, or verapamil can be considered, although mixed results have been reported with each. Laser therapy can be used in combination with intralesional corticosteroids or topical steroids with occlusion to improve drug penetration. Excision of keloids with immediate post-excision radiation therapy is an effective option for recalcitrant lesions. Finally, silicone sheeting and pressure therapy have evidence for reducing keloid recurrence.
נכון לעכשיו, אין טיפול יחיד המתאים לכולם ומבטיח שיעור הישנות נמוך באופן עקבי לקלווידים. עם זאת, האפשרויות המוגדלות, כגון שימוש בלייזרים לצד סטרואידים או שילוב של 5-fluorouracil עם סטרואידים, מוכיחות את עצמן. מחקר עתידי יכול להתמקד בבדיקת יעילותם של טיפולים חדשים, כגון השתלת שומן עצמית או טיפולים מבוססי תאי גזע, לניהול קלווידים.
There continues to be no gold standard of treatment that provides a consistently low recurrence rate; however the increasing number of available treatments and synergistic combinations of these treatments (i.e., laser-based devices in combination with intralesional steroids, or 5-fluorouracil in combination with steroid therapy) is showing favorable results. Future studies could target the efficacy of novel treatment modalities (i.e., autologous fat grafting or stem cell-based therapies) for keloid management.
There continues to be no gold standard of treatment that provides a consistently low recurrence rate; however the increasing number of available treatments and synergistic combinations of these treatments (i.e., laser-based devices in combination with intralesional steroids, or 5-fluorouracil in combination with steroid therapy) is showing favorable results. Future studies could target the efficacy of novel treatment modalities (i.e., autologous fat grafting or stem cell-based therapies) for keloid management.
צלקות הן חלק שכיח בתהליך הריפוי לאחר פציעות עור. באופן אידיאלי, צלקות צריכות להיות שטוחות, דקות ולהתאים לצבע העור. גורמים רבים יכולים לגרום לריפוי לקוי של פצעים, כגון זיהום, זרימת דם מופחתת, איסכמיה וטראומה. צלקות עבות, כהות יותר מהעור הסביבתי או מתכווצות יתר על המידה עלולות לגרום לבעיות משמעותיות הן בתפקוד הפיזי והן ברווחה הרגשית.
Scars are a natural and normal part of healing following an injury to the integumentary system. Ideally, scars should be flat, narrow, and color-matched. Several factors can contribute to poor wound healing. These include but are not limited to infection, poor blood flow, ischemia, and trauma. Proliferative, hyperpigmented, or contracted scars can cause serious problems with both function and emotional well-being.
Scars are a natural and normal part of healing following an injury to the integumentary system. Ideally, scars should be flat, narrow, and color-matched. Several factors can contribute to poor wound healing. These include but are not limited to infection, poor blood flow, ischemia, and trauma. Proliferative, hyperpigmented, or contracted scars can cause serious problems with both function and emotional well-being.
צלקות קלוויד נראות בתדירות גבוהה יותר אצל אנשים ממוצא אפריקני, אסייתי או ספרדי. בין הגילאים 10 ל‑30 יש נטייה גבוהה יותר לפתח קלוויד מאשר בקרב קשישים.
למרות שהן מתרחשות בדרך‑כלל במקום פציעה, קלווידים יכולים להופיע גם באופן ספונטני – למשל באתר של פירסינג, פצעון, שריטה, אקנה חמור, צלקות אבעבועות רוח, זיהום במקום פצע, טראומה חוזרת, מתח עור מוגזם במהלך סגירת הפצע או גוף זר בפצע.
קלווידים יכולים להתפתח לאחר ניתוח. הם נפוצים יותר באתרים מסוימים, כגון בית החזה המרכזי (מניתוח סטרנוטומיה), הגב והכתפיים (בדרך‑כלל נובעים מאקנה), ואונות האוזניים (מפירסינג באוזן). הם עשויים להופיע גם על פירסינג גוף. האזורים השכיחים ביותר הם תנוכי האוזן, זרועות, אזור האגן ומעל עצם הבריח.
הטיפולים הזמינים כוללים טיפול בלחץ, יריעות ג'ל סיליקון, הזרקה תוך‑נגעית של Triamcinolone acetonide (טריאמצינולון אצטוניד), ניתוחים קרינתיים, קרינה, טיפול בלייזר, Interferon (אינטרפרון), 5‑FU וכריתה כירורגית.
○ יחס
צלקות היפרטרופיות יכולות להשתפר עם 5‑10 זריקות של סטרואידים תוך‑נגעיים במרווח של חודש אחד.
#Triamcinolone intralesional injection
ניתן לנסות טיפול בלייזר עבור אריתמה הקשורה להצטלקות, אך זריקות של Triamcinolone acetonide (טריאמצינולון אצטוניד) יכולות גם לשפר את האריתמה על ידי השטחת הצלקת.
#Dye laser (e.g. V-beam)