עוד מידע ― עִברִית

Postinflammatory hyperpigmentation (PIH) היא בעיית עור תכופה המתרחשת לאחר דלקת או פציעה בעור. היא נוטה להימשך זמן רב ולהיות חמור יותר אצל אנשים עם גווני עור כהים יותר (Fitzpatrick skin types III–VI). למרות שלעתים קרובות היא משתפרת מעצמה, תהליך ההחלמה עשוי לקחת זמן, ולכן לעיתים נדרש טיפול ממושך. שילוב של טיפולים שונים הוא הדרך היעילה ביותר.
Postinflammatory hyperpigmentation (PIH) is a common acquired cutaneous disorder occurring after skin inflammation or injury. It is chronic and is more common and severe in darker-skinned individuals (Fitzpatrick skin types III–VI). While the condition typically improves spontaneously, this process can take months to years, necessitating prolonged treatment. Combination therapy is the most effective.

Postinflammatory hyperpigmentation היא תוצאה שכיחה של דלקת בעור. היא נוטה להשפיע על אנשים כהי עור יותר, הן בחומרה והן בתדירות גבוהה יותר. מחקרים מראים שבעיות כמו postinflammatory hyperpigmentation הן בין הסיבות העיקריות לכך שאנשים עם גווני עור כהים מחפשים טיפול דרמטולוגי. טיפול מוקדם הוא חיוני לפתרון postinflammatory hyperpigmentation ומתחיל בדרך כלל בניהול המצב הדלקתי הראשוני. קו הטיפול הראשון כולל שימוש בחומרים מקומיים המבהירים את העור יחד עם קרם הגנה. חומרים אלה – כגון hydroquinone, azelaic acid, kojic acid, arbutin, licorice extracts – יכולים להפחית ביעילות פיגמנטציה מוגזמת. בנוסף, retinoids, mequinol, ascorbic acid, niacinamide, N‑acetyl glucosamine ו‑soy משמשים כסוכנים לדיפיגמנטציה, וישנם טיפולים חדשים הצצים בתחום. בעוד שטיפולים מקומיים יעילים בדרך כלל עבור היפרפיגמנטציה ברמת פני השטח, הליכים (laser, chemical peel) עשויים להיות נחוצים במקרים עקשניים. חשוב לנקוט משנה זהירות בטיפולים אלה כדי למנוע גירוי והחמרה של postinflammatory hyperpigmentation.
Postinflammatory hyperpigmentation is a common sequelae of inflammatory dermatoses that tends to affect darker skinned patients with greater frequency and severity. Epidemiological studies show that dyschromias, including postinflammatory hyperpigmentation, are among the most common reasons darker racial/ethnic groups seek the care of a dermatologist. The treatment of postinflammatory hyperpigmentation should be started early to help hasten its resolution and begins with management of the initial inflammatory condition. First-line therapy typically consists of topical depigmenting agents in addition to photoprotection including a sunscreen. Topical tyrosinase inhibitors, such as hydroquinone, azelaic acid, kojic acid, arbutin, and certain licorice extracts, can effectively lighten areas of hypermelanosis. Other depigmenting agents include retinoids, mequinol, ascorbic acid, niacinamide, N-acetyl glucosamine, and soy with a number of emerging therapies on the horizon. Topical therapy is typically effective for epidermal postinflammatory hyperpigmentation; however, certain procedures, such as chemical peeling and laser therapy, may help treat recalcitrant hyperpigmentation. It is also important to use caution with all of the above treatments to prevent irritation and worsening of postinflammatory hyperpigmentation.