עוד מידע ― עִברִית

שפשופים הם פציעות רדודות בעור ובפנים הפנימיות של הגוף, שוברות את הרקמה אך לא לעומק. הם בדרך‑כלל פצעים קטנים, המשפיעים בעיקר על שכבת העור העליונה, ובדרך‑כלל אינם מדממים הרבה. רוב השפשופים נרפאים מבלי להשאיר צלקות. עם זאת, אם הפצע מתרחב לתוך הדרמיס, הוא עלול לגרום להיווצרות רקמת צלקת במהלך תהליך הריפוי.
Abrasions are superficial injuries that occur on the skin and visceral linings of the body, disrupting tissue continuity. They are typically minor wounds, mainly limited to the epidermis, and usually do not cause significant bleeding. Most abrasions heal without leaving any scars. However, if the abrasion extends into the dermis, it may result in scar tissue formation during the healing process.

פציעות לרוב משאירות צלקות כחלק מתהליך הריפוי. באופן אידיאלי, צלקות צריכות להיות שטוחות, צרות ולהתאים לצבע העור. גורמים שונים, כגון זיהום, זרימת דם מוגבלת וטראומה, יכולים להאט את הריפוי. צלקות מורמות, כהות יותר או צפופות יותר עלולות לגרום לבעיות תפקודיות ורגשיות.
Scars are a natural and normal part of healing following an injury to the integumentary system. Ideally, scars should be flat, narrow, and color-matched. Several factors can contribute to poor wound healing. These include but are not limited to infection, poor blood flow, ischemia, and trauma. Proliferative, hyperpigmented, or contracted scars can cause serious problems with both function and emotional well-being.