Keloid - קלואיד
☆ AI Dermatology — Free Service
בתוצאות 2022 של Stiftung Warentest מגרמניה, שביעות הרצון של הצרכנים מ-ModelDerm הייתה נמוכה רק במעט בהשוואה לייעוץ טלרפואי בתשלום.
בתוצאות 2022 של Stiftung Warentest מגרמניה, שביעות הרצון של הצרכנים מ-ModelDerm הייתה נמוכה רק במעט בהשוואה לייעוץ טלרפואי בתשלום.
קלואיד לאחר ניתוח על מפרק כף היד, שטופל בזריקת Triamcinolone (טריאמצינולון) תוך‑נגע. האזור האריתמי השקוע בצד שמאל הוא האזור המטופל.
קלואידים ליניאריים. כאשר הם מתרחשים בחלק הקדמי העליון של הפנים, הם מופיעים לעתים קרובות בצורה ליניארית.
קלואיד אוריקולרי אחורי
קלואידים בכפות הרגליים עלולים לגרום לאי נוחות בהליכה. הזרקות של סטרואידים אינטרליים מבוצעות בדרך כלל מספר פעמים.
קלואידים נצפים בדרך כלל בזרועות העליונות.
הביטוי האופייני של קלואידים בחזה.
relevance score : -100.0%
Referencesקלואידים נוצרות כתוצאה מריפוי חריג לאחר פגיעה בעור או דלקת. גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים להתפתחותן, והשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים כהי עור ממוצא אפריקאי, אסייתי והספרדי. הקלואידים מתרחשות כאשר פיברובלסטים עוברים פעילות יתר, מייצרים עודף קולגן וגורמי גדילה. כתוצאה מכך נוצרות צרורות קולגן גדולות ולא תקינות, המכונות קולגן קלואיד, יחד עם עלייה במספר הפיברובלסטים. מבחינה קלינית, הקלואידים מופיעות כגושים מוצקים וגומיים באזורים שנפגעו בעבר. שלא כמו צלקות רגילות, הן משתרעות מעבר לאזור הטראומה המקורי. המטופלים עשויים לחוות כאב, גירוד או תחושת צריבה. קיימים מספר טיפולים זמינים, כולל הזרקת סטרואידים, קריותרפיה, ניתוח, הקרנות וטיפול בלייזר.
Keloids result from abnormal wound healing in response to skin trauma or inflammation. Keloid development rests on genetic and environmental factors. Higher incidences are seen in darker skinned individuals of African, Asian, and Hispanic descent. Overactive fibroblasts producing high amounts of collagen and growth factors are implicated in the pathogenesis of keloids. As a result, classic histologic findings demonstrate large, abnormal, hyalinized bundles of collagen referred to as keloidal collagen and numerous fibroblasts. Keloids present clinically as firm, rubbery nodules in an area of prior injury to the skin. In contrast to normal or hypertrophic scars, keloidal tissue extends beyond the initial site of trauma. Patients may complain of pain, itching, or burning. Multiple treatment modalities exist although none are uniformly successful. The most common treatments include intralesional or topical steroids, cryotherapy, surgical excision, radiotherapy, and laser therapy.
Keloids result from abnormal wound healing in response to skin trauma or inflammation. Keloid development rests on genetic and environmental factors. Higher incidences are seen in darker skinned individuals of African, Asian, and Hispanic descent. Overactive fibroblasts producing high amounts of collagen and growth factors are implicated in the pathogenesis of keloids. As a result, classic histologic findings demonstrate large, abnormal, hyalinized bundles of collagen referred to as keloidal collagen and numerous fibroblasts. Keloids present clinically as firm, rubbery nodules in an area of prior injury to the skin. In contrast to normal or hypertrophic scars, keloidal tissue extends beyond the initial site of trauma. Patients may complain of pain, itching, or burning. Multiple treatment modalities exist although none are uniformly successful. The most common treatments include intralesional or topical steroids, cryotherapy, surgical excision, radiotherapy, and laser therapy.
המחקר הנוכחי מצביע על כך ששימוש בג'ל סיליקון או ביריעות יחד עם זריקות קורטיקוסטרואידים הוא הטיפול הראשוני המועדף לקלואידים. ניתן לשקול טיפולים נוספים כגון 5‑fluorouracil תוך‑פצעי (5‑FU), בלומיצין (bleomycin) או ורפמיל (verapamil), אם כי יעילותם משתנה. טיפול בלייזר, בשילוב עם זריקות קורטיקוסטרואידים או סטרואידים מקומיים תחת חסימה, יכול לשפר את חדירת התרופות. עבור קלואידים סוררים, הסרה כירורגית ולאחריה טיפול קרינתי מיידי הוכיחה יעילות. לבסוף, שימוש ביריעות סיליקון וטיפול בלחץ הוכח כמפחית את הסבירות להישנות של הקלואיד.
Current literature supports silicone gel or sheeting with corticosteroid injections as first-line therapy for keloids. Adjuvant intralesional 5-fluorouracil (5-FU), bleomycin, or verapamil can be considered, although mixed results have been reported with each. Laser therapy can be used in combination with intralesional corticosteroids or topical steroids with occlusion to improve drug penetration. Excision of keloids with immediate post-excision radiation therapy is an effective option for recalcitrant lesions. Finally, silicone sheeting and pressure therapy have evidence for reducing keloid recurrence.
Current literature supports silicone gel or sheeting with corticosteroid injections as first-line therapy for keloids. Adjuvant intralesional 5-fluorouracil (5-FU), bleomycin, or verapamil can be considered, although mixed results have been reported with each. Laser therapy can be used in combination with intralesional corticosteroids or topical steroids with occlusion to improve drug penetration. Excision of keloids with immediate post-excision radiation therapy is an effective option for recalcitrant lesions. Finally, silicone sheeting and pressure therapy have evidence for reducing keloid recurrence.
נכון לעכשיו, אין טיפול יחיד המתאים לכולם ומבטיח שיעור הישנות נמוך באופן עקבי לקלואידים. עם זאת, האפשרויות המוגדלות, כגון שימוש בלייזרים לצד סטרואידים או שילוב של 5‑fluorouracil עם סטרואידים, מוכיחות את עצמן. מחקר עתידי יכול להתמקד בבחינת יעילותם של טיפולים חדשים, כגון השתלת שומן עצמית או טיפולים מבוססי תאי גזע, בניהול הקלואידים.
There continues to be no gold standard of treatment that provides a consistently low recurrence rate; however the increasing number of available treatments and synergistic combinations of these treatments (i.e., laser-based devices in combination with intralesional steroids, or 5-fluorouracil in combination with steroid therapy) is showing favorable results. Future studies could target the efficacy of novel treatment modalities (i.e., autologous fat grafting or stem cell-based therapies) for keloid management.
There continues to be no gold standard of treatment that provides a consistently low recurrence rate; however the increasing number of available treatments and synergistic combinations of these treatments (i.e., laser-based devices in combination with intralesional steroids, or 5-fluorouracil in combination with steroid therapy) is showing favorable results. Future studies could target the efficacy of novel treatment modalities (i.e., autologous fat grafting or stem cell-based therapies) for keloid management.
צלקות הן חלק נפוץ בתהליך הריפוי של פציעות עור. באופן אידיאלי, הן צריכות להיות שטוחות, דקות ולהתאים לצבע העור. גורמים רבים עלולים לגרום לריפוי לקוי של פצעים, כגון זיהום, זרימת דם מופחתת, איסכמיה וטראומה. צלקות עבות, כהות יותר מהעור הסמוך או מתכווצות יתר על המידה עלולות לגרום לבעיות משמעותיות הן בתפקוד הפיזי והן ברווחה הרגשית.
Scars are a natural and normal part of healing following an injury to the integumentary system. Ideally, scars should be flat, narrow, and color-matched. Several factors can contribute to poor wound healing. These include but are not limited to infection, poor blood flow, ischemia, and trauma. Proliferative, hyperpigmented, or contracted scars can cause serious problems with both function and emotional well-being.
Scars are a natural and normal part of healing following an injury to the integumentary system. Ideally, scars should be flat, narrow, and color-matched. Several factors can contribute to poor wound healing. These include but are not limited to infection, poor blood flow, ischemia, and trauma. Proliferative, hyperpigmented, or contracted scars can cause serious problems with both function and emotional well-being.
צלקות קלואיד נראות בתדירות גבוהה יותר אצל אנשים ממוצא אפריקני, אסייתי או ספרדי. לאנשים בין הגילאים 10 ל‑30 יש נטייה גבוהה יותר לפתח קלואיד מאשר לקשישים.
למרות שהן בדרך כלל מתרחשות במקום פציעה, קלואיד (keloid) יכול להתעורר גם באופן ספונטני. הוא יכול להופיע באתר של פירסינג ואף במקומות פשוטים כמו פצעון או שריטה. גורמים אפשריים כוללים אקנה חמור, צלקות אבעבועות רוח, זיהום במקום הפצע, טראומה חוזרת ונשנית לאזור, מתח עור מוגזם במהלך סגירת הפצע או גוף זר בפצע.
צלקות קלואיד יכולות להתפתח לאחר ניתוח. הן נפוצות יותר באתרים מסוימים, כגון בית החזה המרכזי (מניתוח סטרנוטומיה), הגב והכתפיים (בדרך כלל נובעות מאקנה), ואונות האוזניים (מפירסינג באוזן). הן יכולות להופיע גם על פירסינג גוף. הכתמים הנפוצים ביותר הם תנוכי האוזניים, זרועות, אזור האגן ומעל עצם הבריח.
הטיפולים הזמינים כוללים טיפול בלחץ, יריעות ג'ל סיליקון, טריאמצינולון אצטוניד תוך‑נגע, ניתוחי קרינה, הקרנות, טיפול בלייזר, אינטרפרון, 5‑FU וכריתה כירורגית.
○ יַחַס
צלקות היפרטרופיות יכולות להשתפר עם 5 עד 10 זריקות סטרואידים תוך‑נגעים במרווח של חודש אחד.
#Triamcinolone intralesional injection
ניתן לנסות טיפול בלייזר עבור אריתמה הקשורה להצטלקות, אך זריקות טריאמצינולון יכולות גם לשפר את האריתמה על ידי השטחת הצלקת.
#Dye laser (e.g. V-beam)